על קוסמטיקה ורפואת שיניים

ד"ר פרץ דוידי מישל

עם התפתחות המניעה ברפואת שיניים חלה ירידה ברמת התחלואה ומאידך התפתח ערוץ טיפולי חדש, מעניין ומותרתי, רפואת שיניים קוסמטית.

רפואת שיניים קונבנציונלית באה לענות על שלוש דרישות: 1) פתרון לבעיות תפקוד

2) פתרון לבעיות דיבור

3)פתרון לבעיות אסתטיקה

גם רפואת שינים קוסמטית באה לתת פתרון לאותן בעיות אך עם שימת דגש על מציאת פתרון אסתטי עד כמה שאפשר.

מחקר ופיתוח של חומרים דנטליים הניב בשנים האחרונות שלל פתרונות אסתטיים ביצוע שחזורים קטנים כגדולים. המהפכה העיקרית חלה עם פיתוח החומרים המרוכבים ויישומם ברפואת שיניים כתחליף לסתימות מתכתיות על בסיס כסף או זהב. השימוש בחומרים מרוכבים הוא כיום נרחב ונותן פתרון לשורה ארוכה של בעיות. חומרים מרוכבים עשויים משרף עם חומר מילוי ופיגמנטים המתאימים כמעט לכל גוון אפשרי של השן. עיקרון האחיזה לשן ,על ידי חומר מקשר , הוא אמין יותר ומאפשר הכנת חלל יותר שמרנית תוך שימור מרבי של חומר שן טבעי. השם העממי שנטבע לחומרים מרוכבים הוא סתימות לבנות. נכון לעשור האחרון אין שום סיבה מוצדקת להשתמש בחומרי שחזור על בסיס מתכתי.צורת השחזור הנפוצות בחומרים מרוכבים הן סתימה או מילוי חלל השן על ידי חומר דחיס באופן ישיר בפה, או ביצוע עקיף במעבדה של שחזור הנקרא אינליי או אונליי הנותן פתרון לחללים גדולים העומדים בעומס רב יותר.

נכון כי סתימות האמלגם נתנו פתרון במשך כ 100 שנים אך נכון להיום עקב מציאות מגוון פתרונות יפים ואיכותיים ,אין סיבה ממשית לשימוש בחומר שאחד ממרכיביו העיקריים הוא כספית המזוהה כיום כחומר רעיל לאדם.

חומר מעניין נוסף הנמצא בשימוש הולך ומתרחב הוא חרסינה יצוקה. פיתוח מעניין זה מאפשר להתיך חרסינה מוכנה מראש ולדחוס אותה לתוך תבנית ,ובכך לייצר יצירות אינדיבידואליות מדויקות , חזקות ונטולות מתכת. שימוש בחרסינה יצוקה מאפשר להרחיב את השימוש גם לכתרים ואפילו לגשרים עם מספר קטן של חלקי ביניים .טכניקת הביצוע היא עקיפה על מודל במעבדה והתוצאה האסתטית היא מרשימה. פיתוח נוסף בנושא , עיבוד שבבי ממוחשב, מאפשר לדגום את השן באופן דיגיטלי, להעביר את המידע למחשב הפוקד על מכונת כרסום וחריטה לייצר שחזור חרסינה מגוש מוכן מראש. שיטה זו מדלגת על המעבדה ומאפשרת ביצוע מיידי של העבודה. לעניות דעתי עדיין אין בשיטה זאת פתרון לכל האילוצים המתחייבים בביצוע עבודה פרוטתית ונכון להיום השיטה העדיפה היא עבודת יד. הלבנת שיניים היא שיטה טיפולית חדשה יחסית שמטרתה להבהיר את השן על מנת לענות על סטנדרטים אסתטיים מקובלים. כקיימות שתי גישות טיפוליות:

1) הלבנה על ידי שימוש בחומר כימי, קרבמיד פראוקסיד. או חומרים על בסיס מי חמצן. ההלבנה הכימית אינה מזיקה מבחינה רפואית באופן עקרוני, אך עלולה לגרום לרגישויות חולפות בשיניים ובחניכיים. עמידות התוצאה לאורך זמן שונה בין מטופל למטופל ותלויה הרבה בהרגלי חיים כדוגמת עישון ודיאטה. התוצאה לאחר טיפול משביעת רצון בדרך כלל ומצדיקה את הטיפול . 2) הלבנה על ידי ציפוי חזית השיניים בחרסינה יצוקה. למינציה של שינים משנה גם את צורת השן וגם את הגוון. ניתן לבצע למינציה מחומר מרוכב במרפאה או מחרסינה יצוקה במעבדה. לדעתי התוצאה של עבודת ציפוי במעבדה עדיפה גם מבחינת התוצאה וגם מבחינת העמידות לאורך זמן.

3) שיטה מאוד מקובלת עלי היא לא לעשות הלבנה כלל. חיינו בדרך כלל אינם תלויים בגוון שינינו, אומנם שיניים לבנות מתקשרות אסוציאטיבית עם בריאות ונעורים אך יש לזכור כי טיפול קוסמטי עשוי לגבות מחיר רפואי ועלינו להביא זאת בחשבון בטרם ביצוע עבודה לצורך קוסמטי בלבד.

סיכום: ניתן כיום לבצע את מרבית העבודה בפה בצורה קוסמטית מבלי לפגוע באמינות הטיפול. שימוש בחומרים מרוכבים ובסתימות יצוקות משפר את התוצאה האסתטית והרפואית ונותן תמורה טובה יותר למטופל.

ד"ר פרץ-דוידי מישל